על הספר דברי אילת פרייס

מתוך הדברים של איילת פרייס בערב השקת הספר- לגעת בנפש תולעת ספרים, תא' 2009

אז איך הגעתי לליאורה? לפני כשמונה שנים התקשרתי לליאורה דרך מודעה שמצאתי – כל מה שרציתי היה ללמוד קצת אובניים. בשיחתנו הראשונה, ליאורה כבר המליצה לי להתחתן עם גיל וגם אמרה: טוב, תבואי ללמוד אובניים, במילא בסוף תעברי לפיסול. אז באתי, ונשארתי להרבה מאוד זמן, ובאמת עברתי לפיסול והתחתנתי עם גיל וגם המעבר שלה מתל אביב לקדימה, לא הפריע לקשר וגם לא לפיסול…

נדמה לי, שהשיחה הראשונית הזו עם ליאורה, מאוד מאפיינת אותה, ומשתקפת גם בספר – כאילו בפשטות, בצורה ישירה ובלי מניירות ופוזות, היא קולעת בדיוק לנקודה, בצורה מאוד מדויקת ובלי לייפות את הדברים.

לפני מספר ימים, חברה שנתתי לה לקרוא את הספר ולא פגשה את ליאורה מעולם, אמרה לי – תמסרי ד"ש לליאורה – זה כאילו שאני כבר מכירה אותה…. ואכן, כשקוראים בספר, התחושה היא כאילו ליאורה נמצאת שם, יחד עם הקורא, והאווירה ממש עוברת מחדר הטיפולים שלה למקום שהקורא נמצא בו. התיאורים הויזואליים, הפרטים שהופכים את הקריאה מסתם עוד תיאור יבש של בעל מקצוע, למשהו שהקורא כמעט יכול לדמיין שהוא בעצמו היה שם. וכל קורא יכול למצוא את עצמו בספר באיזשהו אופן – בתוך מגוון הדמויות, התיאורים, התחושות, הלבוש, הסיפורים, המראות – יש משהו לכל אחד. נדמה שאין אדם שיקרא את הספר ולא ימצא לפחות דמות אחד להזדהות איתה, או תובנות חדשות על חייו וחיי הסובבים אותו או איזו הסתכלות.

זכיתי לכבוד "לייצג" את ליאורה בעריכת הספר, בניסיון לערוך את השפה ולהשאיר את האווירה ואת המחברת. כמו שאומרת ליאורה הרבה פעמים – הכי חשוב בטיפול זו האווירה, ואני חושבת שליאורה מצליחה ליצור אווירה גם בשיעורי פיסול וגם בספר – כדי לאפשר לכל אחד את מה שהוא צריך לקחת מתוך האווירה.

כשחשבתי מה אגיד היום על הספר, גיליתי שהדברים מתערבבים לי, מאחר ואנחנו כבר בספר הבא של ליאורה, וקצת קשה לעשות את ההפרדה.

בשני הספרים, מתארת ליאורה טיפולים שנעשים כאילו בלי מאמץ, סתם תוך כדי "פטפוט" כפי שנאמר הרבה בספר השני, אבל דווקא שם הקסם. הקסם של להביא משהו כל כך מורכב ועמוק למקום שכל אחד יכול להתחבר אליו, ולעבור תהליך משמעותי תוך הסתכלות בגובה העיניים.

הפשטות הזו, רק מגבירה את האמינות של הטיפול ואת האמיתות שלו – אין הבטחות שווא, אין מרשמי פלא – והתוצאה – היא נבחנת במשך השנים ולאו דווקא ברגע אחד נתון.

בעיניי, בעלי המקצוע הטובים ביותר הם אלו שיודעים להודות שהם לא יודעים הכל, שהם יכולים לנסות אבל לא תמיד להצליח, שלפעמים הם גם טועים – דווקא אלה הם המעולים ביותר, המעמיקים ביותר ואלו שבאמת יוכלו לסייע למי שנעזר בהם.

שמחתי מאוד שהספר יצא, כי מעבר לעניין ולסקרנות ולהזדמנות להציץ לעולמם של מטופלים ומטפלים, הוא נותן לקורא הזדמנות באמת להציץ לעולמה של ליאורה והשיטות הייחודיות שלה, והאופי המיוחד שלה ולקבל מושג, ולו חלקי על מה שמקבל כל מי שבא איתה במגע – מטופל, תלמיד או סתם פועל שנקלע אליה הביתה וגילה שהוא מקבל הרבה יותר מאשר תשלום עבור החלפת הדוד או ריצוף החצר.

גם בקשר עם הארוע הנוכחי – עם חגיגת הספר הזו, התנהגה ליאורה כמו ליאורה – אין צורך לבוא, ואלא אם כן ממש נחתתם בדיוק כאן באותה שעה או נתקעתם על יד עם האוטו ואתם חייבים להכנס, אין צורך לבוא – למרבה המזל בכל זאת יש מספיק אנשים שיודעים שעם כל הכבוד לצניעות, אולי בכל זאת שווה להתאמץ קצת, טיפה, אולי לביים איזה ביקור בתל אביב ולעבור כאן במקרה, כדי להיות שותפים לאירוע שהוא בהחלט חשוב ומיוחד וראוי וטוב שהוא מתקיים.

נגישות